על אמון והיכולת לסמוך על האחר במערכות יחסים

אלה (שם בדוי) הגיעה לטיפול כשהיא נמצאת במערכת יחסים זוגית חדשה יחסית. היא סיפרה שהיא כל הזמן חושדת בבן הזוג שלה שהוא בוגד בה וזה ממש מדיר שינה מעיניה. היא תיארה איך חוסר האמון שלה הפך לאובססיה של ממש ופוגע באיכות חייה. היא אמורה להרגיש מאושרת ומאוהבת אבל בפועל מרגישה חלשה וחסרת מנוחה. אלה תיארה איך היא מנסה להציב גבולות בתוך הקשר אבל זה לא מרגיע את החרדה שהיא נמצאת בה אלא רק מרחיק אותו ממנה ומעלה את פחדי הנטישה שלה. כשאנחנו מעמיקות ומזמינות עוד חוויות מחייה של אלה שקשורות באמון אנחנו מגלות לאט לאט איך הקושי לתת אמון ולסמוך לא נולד במערכת היחסים הנוכחית שלה ולא קשור לבן הזוג הנוכחי אלא מושלך עליו מתוך עולמה הפנימי. ככל שהקשר בינינו מתחזק כך יכולה אלה להעז ולהביא עוד פיסות של אמת מחייה: היא משתפת שהיא בעצמה בגדה פעם בבן זוג שהיה לה ושיש הרבה סודות ודברים שהיא לא מעזה לספר לבן הזוג הנוכחי מהפחד שהוא לא ירצה בה ומהפחד שלה עצמה להכיר בחלקים בתוכה שאי אפשר לתת בהם אמון. בעצם מה שאלה עשתה באופן לא מודע זה לשים גבולות לבן הזוג שלה "כדי שלא יפר את אמוניו אליה", אבל בעצם גרמה לו להתנגד ולשים לה גבולות בחזרה ש"קראו אותה לסדר" והחזירו אותה לעצמה. שם היא הבינה שהיא לא סומכת על עצמה ולא עושה בחירה אמיתית בזוגיות הזו. היא משליכה את פחדי חוסר האמון שלה ואת המקומות בהם היא לא היתה אמיתית וכנה בתוך הקשר על הצד השני ומשם מנסה לשאוב בטחון ויכולת לסמוך, אך המפתח הוא בעצם אצלה.


אחד הדברים שעליהם מתבססת מערכת יחסים טובה הוא אמון. מערכת שיש בה אמון היא מערכת שתגרום לשני בני הזוג להרגיש בטחון, ליצור גבולות בריאים וברורים ביניהם וליהנות מחוויה של חופש בתוך הביחד. כשאדם חווה קושי לתת אמון באחר זו חוויה שיש בה הרבה תסכול וקושי. מי שלא יכול לתת אמון יתקשה להרפות בקשר, יחפש כל הזמן הוכחות לכך שבן הזוג אינו אמין ולא ניתן לסמוך עליו, ירגיש חרדה וחוסר בטחון רוב הזמן. עם הזמן זה עלול להפוך למצב בלתי נסבל עד כדי פרידה. סוגיית האמון בתוך קשר יכולה להתעורר מול בן או בת זוג שהפרו את האמון ואת הבטחון בקשר אבל היא יכולה להתעורר מול בני זוג נאמנים מאד שעל פניו אין סיבה ממשית לא לבטוח בהם. הקושי לתת אמון באדם אחר מספר לנו שעלינו לוודא בצורה מלאה שאפשר לסמוך כדי לצמצם את הסיכוי להפגע בתוך הקשר. אדם שמתקשה לתת אמון ימצא את עצמו באופן כמעט בלתי רצוני מחטט בטלפון של בן הזוג, מחפש הוכחות לבגידות, פלירטוטים וירגיש מאוים מקיום של אנשים נוסף בסביבתו של בן הזוג. לעתים יהיה איסור או הבעת מורת רוח על כל יציאה מהבית לבילוי עם חברים. כל דבר שיכול לסייע בהרגעת החרדה של בן הזוג המתקשה לתת אמון יכול להופיע בקשר. באופן פרדוקסלי, הפעולות הללו לא ירפאו את הקושי לתת אמון ולא יקלו עליו, אלא רק יגדילו את מעגל החרדה.


לתת אמון מלא באחר זה שיקוף של היכולת שלנו לתת אמון בעצמינו ובחיים עצמם


האמון שלנו בעולם נגזר משילוב של חוויות חיים מוקדמות מאד (אפילו רחמיות) וגם כאלו שחווינו בחיים הבוגרים שלנו. ככל שצברנו יותר אירועים, מודעים ולא מודעים, שפגעו באמון שלנו, כך למדה המערכת העצבית והנפש שלנו לפתח מנגנונים חכמים שיישמרו עלינו מפני פגיעה. ייתכן גם שלא נפגענו ישירות אבל גדלנו בבית שהיתה בו חשדנות או פרנואידיות, ספגנו את האווירה הזו של חוסר אמון. לעומת זאת אם בבסיס החוויות שלנו דווקא התקיים אמון ויכולת לסמוך אז גם אם נפגע בתוך מערכות יחסים במהלך החיים, יהיו לנו מספיק משאבים כדי להתאושש להחזיר את האמון. ישנם אנשים שמגיעים לטיפול ולא מבינים מדוע קשה להם לסמוך ולתת אמון. הם לא זוכרים ולא מודעים לשום חווית חיים שיכולה היתה לגרום לכך. אבל כשאנחנו מפנים את תשומת הלב לגוף ומסכימים להקשיב לו, אנחנו מגלים שיש מידה מסויימת של הרפייה שהוא מאפשר ומעבר לכך משהו בחוויה נחסם, מתכווץ, מגיב. חוויה של חוסר אמון או חוסר בטחון בתוך מערכת יחסים יכולה להתקבע ממש בתאים של הגוף בשלב מאד מוקדם של החיים, עוד לפני שהיו לנו מילים או הבנה קוגנטיבית. הגוף זוכר ומגיב בכל פעם שקשר אינטימי יגיע לפתח דלתנו. משהו בנו מאד רוצה להתמסר ולהרפות אך זה לא מצליח לנו. זו חוויה מאד מתסכלת.


ההסכמה לתת אמון - בעצמי, באחר, בחיים...היא ההסכמה לא לדעת. ההסכמה להכיל אי וודאות וספק. זו ההסכמה להכשל, להרגיש כאב, לחוות תוצאה שאולי לא נאהב במקום לנסות לשלוט בה (ובכל מקרה לחוות כאב). ככל שנסכים לעשות שלום עם אי הוודאות, כך מידת האמון והחופש בחיים שלנו תגדל. אבל כמו שכבר הבנו בפסקה הקודמת, זו לא תמיד החלטה קוגנטיבית כשמערכת העצבים שלנו ממשיכה להגיב ולנהל את מערכות היחסים שלנו. אם כך, אמון בתוך קשר נבנה קודם כל בינינו לבין עצמינו. דרך עבודה רגשית, התבוננות ושחרור השליטה ולאו דווקא דרך האחר ומה שאנחנו רגילים להשליך עליו.


איך נבנה אמון במערכת היחסים עם עצמינו?


1. כנות מול עצמינו- התבוננות כנה על מה שאנחנו עושים בתוך הקשר: כשאנחנו קופצים למסקנות, מאשימים את האחר בבגידה, מחטטים לו בטלפון וגם מסתירים ממנו את העובדה שאנחנו בולשים אחריו - אנחנו עושים צעדים שמפרים ופוגעים באמון. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו זה איפה אנחנו לא כנים ולא יוצרים אמינות וכנות בתוך הקשר? אם אנחנו מפחדים מבגידה של בן הזוג נשאל את עצמינו עד כמה אנחנו יכולים לסמוך עלינו שלא נבגוד בו? למה מגיעות מחשבות על בגידה לתודעה שלנו? מה מקור המחשבות הללו?


2. אותנטיות - לתקשר את המחשבות, הפחדים, הרגשות והפעולות שלנו בצורה כנה מול האחר. גם אם הוא לא יאהב לשמוע את זה, גם אם זה "יפעיל" אותו. כשאנחנו מסכימים להיות אותנטיים אנחנו מביאים את עצמינו במלואנו לקשר ומאפשרים לאחר גם להביא את עצמו במלואו, ללא הסתרות וללא פחדים. כנות בתוך קשר היא דבר מדהים שצריך לתרגל אותו.


3. הכרה אמיתית בחלקים שאנחנו לא אוהבים בעצמינו - לכולנו יש חלקים כאלו שאנחנו מרגישים איתם פחות טוב. מאורעות מהעבר שלנו שמעוררים בנו בושה על מי שהיינו או איך שפעלנו שם, תכונות באישיות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו או דפוסים שאנחנו מתאמצים לטשטש כדי שלא יראו. בתוך קשר אינטימי זה ממש יכול לאיים שבן הזוג יראה את המקומות האלה שלנו. אנחנו מפחדים שהוא עלול להפסיק לאהוב אותנו או לעזוב ברגע שיגלה מי אנחנו באמת. כשאנחנו מסכימים להכיר בכל החלקים שלנו, אנחנו יכולים להתחיל להביא את עצמינו במלואינו לקשר. אנחנו מסכימים לא לדעת ולא לשלוט באופן שבו יגיב האחר, אבל גם לא להשקיע יותר אנרגיה בסודות והסתרה. כשאין סודות בקשר, רמת האמון והבטחון שלנו בו עולה (גם כשמדובר בסודות שלנו).


4. תקשורת בונה - אנחנו בדרך כלל לא מגיעים לתוך קשר עם סגנון תקשורת זהה. לכל אחד מאיתנו יש סגנון תקשורת אחר ואחת המשימות בתוך מערכות יחסים היא ללמוד תקשורת זוגית נכונה שתגשר על הפער בין האופן שבו כל אחד מאיתנו תופש את העולם ומבטא את עצמו החוצה. אם צד אחד מרגיש חוסר אמון ומתפוצץ על הצד השני, או משתמש במניפולציות רגשיות כאלו ואחרות, המסר שבאמת יש שם מתחת להתנהגות ולאופן התקשורת לא עובר ואף מייצר אנטגוניזם שרק מגביר את החרדה אצל בן הזוג שחווה חוסר אמון. אנחנו צריכים ללמוד איך לתקשר את הרגשות שלנו בצורה אפקטיבית ונכונה כך שבאמת יקשיבו לנו ויעזרו לנו להגביר את היכולת לסמוך.


ככל שאנחנו יכולים לתת יותר אמון במערכות היחסים שלנו אנחנו יכולים להיות יותר אינטימיים רגשית. זה תהליך עמוק, עדין ומופלא מאד.


הכל טוב ויפה, אבל מה עושים אם היתה בגידה בקשר? איך משיבים את האמון?

זוגות שמגיעים לטיפול זוגי אחרי בגידה לרוב מניחים על השולחן כבר במפגש הראשון את נושא האמון. בן הזוג הנבגד בדרך כלל שואל האם ניתן יהיה להחזיר את האמון ואיך אפשר לדעת שלא תהיה שוב בגידה. אלו רגעים שבהם אני מציינת שאם נשים את היכולת האישית שלנו לתת אמון בכסא של זה שבגד ונהיה תלויים במה שהוא יעשה בעתיד או לא אז כנראה שזה יהיה מאד קשה ואף בלתי אפשרי. מה שכן נוכל לעשות בטיפול זה לעבוד על ההסכמה לא לדעת מה יקרה בהמשך ולפתח אמון ואמונה פנימית שאנחנו יכולים לצלוח את המשבר הזה יחד ובעבודה משותפת שתהיה בה כנות, שקיפות והבנה שיש חלקים בנו שלא הבאנו עד היום לתוך הקשר ושזה פגע ביכולת שלנו להיות אותנטיים, אינטימיים ולנהל זוגיות שיש בה אמת. אנחנו נדרשים לעשות "קפיצת אמונה" בקשר, להחליט ללכת את הדרך מבלי לדעת לאן היא תוביל וללמוד לסמוך על עצמינו שנדע לזהות את הגבולות, לפעול ממקום כנה ולתקשר את עצמינו בביטוי מלא. העבודה הזוגית בתוך משבר של בגידה הרבה פעמים חושפת את כל המקומות הרגשיים והפנימיים בהם לא היינו כנים עד הסוף זה עם זו. זה לרוב מגיע משני הצדדים ולאו דווקא רק מהצד שבגד ורובד חדש מתגלה בתוך הקשר, רובד כנה ואינטימי שלא היינו חשופים אליו בעבר. זה לכשלעצמו מבסס את היכולת להעז ולסמוך מחדש. אם אתם מרגישים שקשה לכם לתת אמון בתוך קשר זוגי או כל קשר אחר שאתם נמצאים בו, אם אתם מרגישים שזה מאתגר עבורכם להכנס למערכות יחסים חדשות- משהו שם לא זורם, לא מאפשר. יש כיווץ וקושי במקום התרחבות והתאהבות, יכול להיות שהמפתח הוא ביכולת שלכם לתת אמון ולסמוך. כשהפחד לתת אמון נמצא מתחת לפני השטח, זה מקשה על היכולת להתמסר ושומר עלינו מוגנים מפני פגיעה, אבל גם מונע מאיתנו להיות באינטימיות ולבנות קשרים מיטיבים. יכול להיות שבמקום לחכות שהאחר ישנה משהו בהתנהגות שלו, או לעבור לקשר הבא, תוכלו להתחיל מהתבוננות כנה על היכולת שלכם להתמסר אל תוך הקשר ולהסכים להיות בו באמת.

#אמון #מערכותיחסים #קשר #מקוםלקשר #טיפולרגשי #טיפולזוגי #בגידה #פסיכותרפיה #חרדתנטישה